"ולא נתן ה' לכם לב לדעת ועיניים לראות ואזניים לשמוע עד היום הזה"(דברים כ"ט, ג') במילים החזקות האלו משה רבינו אומר לעם ישראל שיש שלושה דרכים לעבוד את ה'. 

אחד מהם זה דרך האוזניים- הכוונה לשמוע, לקבל ולהאמין למה שאבותינו וסבינו מעבירים לנו (קיבוץ גלויות, הקמת המדינה, מציאות של עם ישראל וכ'ו..) אבל היעד הנכסף זה להגיע ל'לב לדעת' שזה חיבור, דבקות וקשר רגשי (מלבי"ם).

הרב סולובייצ'יק מדייק מהרמב"ם שיש שני מרכיבים למצות וידוי. הרמב"ם בהלכות תשובה, כותב כל המצוות שבתורה "… חייב להתוודות.. כיצד מתוודה? אומר אנא ה' חטאתי עויתי פשעתי לפניך… וזהו עיקרו של הווידוי.

 בהלכות מעשה הקרבנות (פ"ג הט"ו) הרמב"ם מביא שוב את נוסח הוידוי:" כיצד מתוודה? חטאתי עויתי פשעתי ועשיתי כך וכך וחזרתי בתשובה לפניך וזו כפרתי". 

יש כאן שתי פעולות שונות- 1. "חטאתי לפניך", תשובה רגילה על העבר.  2. "חזרתי בתשובה לפניך", זה לקחת את העבר ולייצר ממנו אנרגיות, כוחות ועוצמות דוקא מעולם החטא ולהשתמש בהם לקרבת אלקים "לתשובה לפניך". יש כאן שתי עבודות שונות. תשובה מיראה- ביעור הרע, ותשובה מאהבה-העלאתו של הרע!

יש דין תמוה מאוד שעבירות שכבר התוודה עליהן יום הכיפור שעבר חוזר ומתוודה- וצריכים להבין, למה להיזכר בזה שוב, למה להעלות את זה , הרי אנו מאמינים בתשובה? אלא ברור מכך  שניתן לקחת מחוויית החטא כוחות, להשתמש בחטא שנעשה, כמקפצה. 

התשובה, היא לא סם שכחה שמוחקת את העבר,אלא התשובה מהפכת את העבר לזכויות וזוהי תשובה מאהבה. יש "עובר על פשע" ויש "נושא עוון ופשע"!

הרב סולובייצ'יק מדגיש שלפעמים צריך להתנתק לגמרי מהעבר, "לך לך", ביעור הרע. אבל לאחר מכן כשהחטא מבוער, מנותק ומנוטרל, אז אפשר לגשת לעבודת הקודש של וידוי.

בספר "ראשית החכמה" מובאות ארבעה דרכים לדבקות, וזה יעדינו. הרמב"ן אומר שבן סורר ומורה נידון על זה שהוא לא "דבק" מספיק- בלי דבקות אפשר למצוא את עצמנו רחוקים מן היעד שאנו רוצים.

א."רננו צדיקים בה", לא כתוב רננו צדיקים לה' אלא בה', כלומר ע"י רינה. ב. ע"י ענווה ג. על ידי להתנתק. ד. על ידי לימוד תורה!

יהי רצון שנזכה להדבק בו, שנזכה ללב לדעת, שנזכה לרננו צדיקים בה'.